באחד מימי חול המועד נסעתי יחד עם ילדי, גיסתי וילדיה לבית התפוצות. מטרת הביקור היתה שעת סיפור לקטנטנים, שהיתה מאוד מוצלחת. היות שאיחרנו לשעת הסיפור הראשונה (מתי נצליח להגיע בזמן?), הציעו לנו אנשי הצוות (שהיו מאוד אדיבים ומסבירי פנים) לפענח את כתב החידה במוזיאון. החלטנו לנסות, על אף שהפעילות מיועדת לילדים בגילאים בוגרים יותר. הסתבוננו ברחבי המוזיאון והתרשמנו מהסמלים המזוהים עם היהדות וכן מהדגמים של בתי הכנסת העתיקים של הקהילות היהודיות שהיו פזורות בתפוצות. בני הבכור שנמצא בשלב שהוא "מגלה עולם", שלב שבו כל הנושא של דגלים, ארצות, תרבויות, לבוש מסורתי וכו' קוסם לו, נהנה מאוד (זה הזמן גם לספר על משחק מקסים שבני קיבל ליום הולדתו שנקרא "טיסה 501", משחק שבו מגלים עולם, לומדים היכן ממוקמות מדינות על המפה, באמצעות מסלולי טיסה, כולל שאלות טרוויה וכו'. בקיצור מומלץ. תודה אתוש!). בקומה השניה ממוקם גם הארכיון, שבו בלחיצת כפתור ניתן לקבל מידע על שמות המשפחה ומקורותיהם (המידע ניתן רק על שמות משפחה שנעשה עליהם מחקר) לכתובת האי מייל האישית שלנו. כך בניחותא, בבית אל מול המחשב הפרטי, ניתן לגלות ולהתעמק בשורשי שמות המשפחה ובמקורותיהם. האמת, מרתק…
המחשבה על שורשים עלתה אצלי גם מזווית אחרת, עת עמדתי להכין את קציצות הבסטיל לילדיי במהלך החג. חשבתי לעצמי, איזה מתכונים ישתרשו אצלהם בתודעה, עם איזה מאכלים ירגישו שהחג אינו שלם אם לא יוגשו לשולחן. יש מי שאצלו ערב חג לא שלם ללא הבסטיל והתבשיל עם הכרשה (טוב, כמוני…)ואצל אחרים זה גפילטע פיש וכבד קצוץ. המעניין הוא שגם אצלי, הפכו האחרונים לחלק בלתי נפרד מהחג, ואני ניהנת לאכול את הפיש עם הרבה מאוד חזרת בשולחן החג אצל חמותי. יש במאכלים את היכולת לחבר אותנו, אל שורשינו ואל שורשיהם של יקירנו, עד שגם אלה "החדשים" הופכים אט אט לחלק בלתי נפרד גם מאיתנו. חשבתי כמה המאכלים האלה נצחייים, כך שהם עוברים מדור לדור, וגם אם ניתן להם טוויסטים עכשויים כאלה או אחרים, הם כ"כ מזוהים עם המורשת שלנו והמקורות. ומה הדין של מתכונים טובים וטעימים אחרים, כאלה שהם חדשים או מאולתרים, האם גם לאלה יש סיכוי להפוך לחלק ממורשת ואפילו המורשת הביתית המצומצמת?
כל המחשבות על שמות, מאכלים ושורשים, יחד עם סלט שורשים שטעמתי אצל קרובי משפחה בקיבוץ בצפון, החזירו אותי למטבח להכין סלט שורשים, בו סלק, גזר, שורש פטרוזליה ותפוחי עץ מתחברים…. יש לציין כי כל השורשים חייבים להיות סופר טריים על מנת שיחמיאו לסלט ורצוי לאכסן במקרר למספר שעות על מנת שיספגו היטב את הטעמים וגם שיתחברו לשורשים……
המצרכים ל 3-4 מנות:
1 שורש פטרוזליה
1 סלק
2 גזרים
2 תפוחי עץ מזן גרנד סמית
לרוטב:
3 כפות שמן
2 כפות דבש
2 כפות חומץ תפוחים
2 כפיות חרדל
מלח לפי הטעם
1 כף סוכר חום
אופן ההכנה:
מערבבים את כל חומרי הרוטב היטב למרקם אחיד, אני מערבבת את מרכיבי הרוטב במעבד מזון
חותכים את כל השורשים ותפוחי העץ לרצועות דקות מאוד (זה החלק שלוקח הכי הרבה זמן בהכנת הסלט, ז"א אם אין מכשיר חיתוך מתאים…)
מסדרים בקערה ומוספים בהדרגה את הרוטב (ברגע שמערבבים את הסלק עם שארי מרכיבי הסלט, הם נצבעים לגמרי, ניתן לחלק את הרוטב לסלק בנפרד ולשאר מרכיבי הסלט ולחברם רק בהגשה)
נותנים לשורשים לספוג את הטעמי הרוטב ומאכסנים לפחות לכ- 3 שעות במקרר
טועמים, מתקנים תיבול , מערבבים ומגישים
נתוש מאוד נהנתי לקרוא את הטקסט – הוא היה ממש סוחף ומעניין…
זה היה מהנה ואפילו מרגש…
אישי כזה.
דרך אגב הסלט נראה סוף הדרך – אני אנסה אותו!!!!
תודה פאנוש! מרגש אותי לשמוע שכך הרגשת שקראת את הטקסט. האמת שחשבתי עליך שכתבתי…. בכל מקרה, הביקור בבית בתפוצות היה מעניין ומומלץ. אהה, וגם הסלט כיפי…:)
מ-ע-ו-ל-ה!!! הפך לסלט קבוע בבית שלנו, הפסקנו לנסות סלטי שורשים אחרים, משובח ביותר. אנחנו מוותרים לפעמים על שורש הפטרוזיליה ומוסיפים באופן קבוע קולורבי; משלשים את כמות הירקות ומכפילים את הרוטב, אחרת נגמר לנו מהר מדי… תודה רבה על מתכון מוצלח ביותר