- טעימונת - http://www.teimonet.co.il -

סלט לקט דגנים עם אשכולית אדומה, גבינה בולגרית ונענע


[1]

כמי שגדלה בבית על טהרת המטבח הטריפוליטאי, שהאוכל בו היה מוטיב מאוד מרכזי, אני דווקא זוכרת שלא בחיוב את חווית האוכל. לא אהבתי לאכול והמשפט שחזרתי עליו בכל ארוחות צהריים היה "אבל כבר אכלתי אתמול!". 

היום, בראיה לאחור, אני חושבת שחוסר האהבה שלי לאוכל נבעה בעיקר מהעדר גיוון קולינארי. מאכלים כגון קוסקוס, מפרום, חריימה, היו מאכלים שבשגרה והם היו מונחים על שולחננו בימים קבועים. תמיד אלה היו אותם טעמים, ניחוחות ותבלינים (אצלנו פלפל וצ'ומה הוא הכוכב). נכון, היום אני מתענגת על האוכל של אמי אך אז רציתי גם מאכלים אחרים. מעניין שגם אם השכנה שלנו, זו מהדלת ליד, טריפוליטאית אף היא, הייתה מכבדת אותנו במאכליה, זה תמיד היה לי יותר טעים. מספיק שהתיבול היה אחר, המרקם קצת שונה ואותי זה היה מלהיב (ושלא תבינו לא נכון, אמא שלי בשלנית מעולה!). אך כנראה שזה נכון מה שאומרים "הברוקולי של השכן ירוק יותר" (לברוקולי, אגב, התוודעתי רק דרך סדרות אמריקאיות).

כך שהסקרנות והכמיהה לטעמים חדשים וגיוון החך מלווים אותי שנים. משהפכתי לאם, אני מעוניינת לחשוף את ילדי למגוון רחב של מאכלים וטעמים. לפעמים זה מצליח לי יותר ולפעמים פחות, אך אני לא מפסיקה לנסות. דרך ילדי גיליתי שיש את אלה שנולדים עם הכמיהה לנסות ויש את אלה ששומרים באדיקות על הטעמים המוכרים (גם אם הם לא רבים…).

אך הגיוון לדעתי אינו מתבטא רק ברצון לנסות טעמים חדשים אלא גם ביכולת להתגמש ולזרום עם מה שיש לשווקים להציע. כך לדוגמה כשחשבתי על המתכון למנה הראשונה דמיינתי לי סלט עם פומלה אדומה.

אך כשחיפשתי גילתי שהפומלה האדומה כבר לא כ"כ נגישה. החלטתי לא לוותר ואמרתי לעצמי שאני חייבת להשיג פומלה אדומה וגם אם זו תהייה הפומלה האחרונה שנשארה בארץ. אלא שאז חשבתי…מה הטעם לחפש מרכיב במתכון שאינו נגיש? הרי כל הרעיון הוא שאם אהבתם תוכלו לשחזר ולהכין את המנה גם. וכך החלטתי להתגמש ולגוון (ולא, להתפשר זו לא המילה המתאימה כאן…) ובמקום פומלה בחרתי באשכולית אדומה שיש למצוא בשפע והיא כל כך טעימה ועסיסית…

את האשכולית שילבתי בסלט עם לקט חמישה דגנים מסדרת המוצרים "10 דקות" של סוגת. במסגרת הניסיונות להרכיב את המנה, הסלט נוסה גם עם חיטת כוסמין מאותה הסדרה והשתלב נהדר. והנה עוד דרך לגוון…

המצרכים ל 3-4 מנות:

[2]

1 כוס של לקט חמישה דגנים מסדרת "10 דקות" סוגת 

1-2 אשכולית אדומה

8 גבעולי בצל ירוק- חותכים גם את החלק הלבן וגם את הירוק

צרור עלי רוקט – לחתוך לרצועות דקות

1 כוס עלי נענע (העלים בלבד) – לחתוך לרצועות דקות

200 גרם גבינה בלוגרית – לחתוך לקוביות קטנות

1-2 כפיות קצח

מלח סוגת לפי הטעם

לרוטב:

2 כפות מיץ לימון

2 כפות מיץ תפוז

2 כפות סילאן (סירופ תמרים)

2 שיני שום

1 כפית חרדל

2 כפות שמן זית

1 כף סוכר חום דמררה של סוגת (שאמנם לא הגיע בארגז של סוגת, אך תמיד אפשר למצוא אצלי במזווה)

אופן ההכנה:

מערבבים את כל מרכיבי הרוטב במעבד מזון עד שהופך לרוטב במרקם אחיד.

מבשלים את לקט הדגנים על פי הוראת היצרן. המלצתי להקפיד על הזמן המצויין על מנת שהדגנים לא יהיו רכים מידי, על מנת שיהיה כיף לנגוס בהם בסלט…

בתום הבישול מעבירים למסננת ושוטפים במים קרים ומניחים בצד לצינון נוסף.

[3]

מפלטים את האשכולית על ידי הרחקת הקליפה והוצאת הפרי, מכל פלח בנפרד, באמצעות סכין חדה. כפי שתראו בתמונות

[4] [5]

מעבירים את לקט הדגנים לקערה גדולה ומוספים להם 2-3 כפות מהרוטב ומערבבים היטב לספיגת טעמים.

מוספים את הנענע, עלי הרוקט והבצל הירוק ומערבבים היטב.

מוספים את קוביות הגבינה הבולגרית, האשכולית והקצח ומערבבים בעדינות.

טועמים ומתקנים תיבול על ידי הוספת מלח ו/או עוד כף או שתיים מהרוטב בעדינות. אם רוצים ניתן להוסיף גם את הנוזלים מהאשכולית שהצטברו על הקרש. 

[6]

חשוב לי לציין: המתכון הזה משתתף בתחרות "בשלני הרשת" של סוגת המתקיימת בפייסבוק. אם אהבתם, אתם יותר ממוזמנים להצביע לי בדף סוגת בפייסבוק. להלן הלינק http://www.facebook.com/SugatIsrael?ref=ts [7]

או ללחוץ על כפתור ההצבעה שנמצא כאן בבלוג.

אז…. "תראו לי חיבה ותעשו לייק! "

[8]