מרק ירקות- מינסטרונה

מאת ענת לבל
20 בדצמבר 2010

הגשם ללא ספק מתעתע בנו, אחרי שהגיע להופעת אורח מסעירה, סוערת ומטלטלת… הוא שוב נעלם. אך בהגחתו פתח צוהר לעולם מגוון של מרקים המחממים את הבית בריחם בעודם מתבשלים לאיטם. גם אני המתנתי לרגע שבו אכין מרק ונלגום אותו תוך כדי שאנו מתענגים על כל "שלוק" מרק, מבלי שנצטרך להדליק מזגן ולקרר את הבית בשביל כך….

יש את אלה שאוהבים מרקים סמיכים, יש שאוהבים צחים, יש את ורסיית המרקים הטחונים, יש את מרקי הארוחה  ויש את אלה שעבורם המרק הוא רק תירוץ (להרבה שקדי מרק)…

עם זאת, דבר אחד בטוח כשאנו באמת, אבל באמת, זקוקים למרק, אנו משוועים למישהו שיכין לנו סיר גדול ויביא אותו אלינו…. לפעמים זו יכולה להיות תשומת לב אימהית ולפעמים להתפרש כמחווה רומנטית… (או שנסחפתי?!…)

אז, אפילו עוד בטרם הגיעו הטמפרטורות המתאימות והגשם, פנקו את אלה שאתם אוהבים במרק… ואם אתם מתלבטים איזה…הנה רעיון ומתכון למרק ירקות- מינסטרונה עם עשבי תיבול שטעמו אף משתבח יום אחרי הכנתו.

את המתכון המקורי למרק לקחתי מסבתא אסתר שלנו, אלופת המרקים, וערכתי בו התאמות למטבח הביתי שלנו ולטעמם של הקטנטנים. 

מצרכים לכ- 6-8 מנות

1 בצל קצוץ

3 כפות שמן זית

2 קישואים חתוכים לקוביות

2 גזרים חתוכים לקוביות

200 ג' דלעת חתוכה לקוביות

3 תפוחי אדמה

2 עגבניות מגורדות (ללא הקליפה)

1 קופסת שעועית לבנה ברוטב עגבניות (כל התכולה)

צרור עלי פטרוזיליה ושמיר קצוצים

1 כוס עלי תרד טריים (העלים בלבד, חתוכים לרצועות)

מלח ופלפל לפי הטעם

1 כפית סוכר

 

אופן ההכנה:

חותכים את כל הירקות (תפוחי האדמה, גזר, קישואים, דלעת) לקוביות בגודל אחיד

בסיר מרק מטגנים קלות את הבצל בשמן הזית עד שהופך לשקוף

לאחר שהופך לשקוף מתבלים בקורט מלח ופלפל (אני מעדיפה להוסיף מעט מהם בשלב זה היות שכך הם נטמעים טוב יותר בטעמו של המרק, אך הדגש הוא על מעט).

מוספים את תפוחי האדמה, גזר, קישואים ודלעת, מערבבים ומטגנים קלות.

מוספים מים עד לגובה הירקות בסיר.

מוספים את השעועית ואת המיץ מהעגבניות המגורדות ואת כפית הסוכר.

מוספים עוד כ- 1-2 כוסות מים ומביאים לרתיחה.

לאחר שמי המרק רתחו מנמיכים להבה וממשיכים לבשל עוד כ- 25 -30 דק'  או עד שהירקות התרככו, אך לא הפכו לרכים מידי, משמע, שומרים על צורתם (מוציאים קוביית גזר או תפו"א ובודקים).

בערך כ-7 דק' לפני תום בישול המרק מוספים את השמיר, פטרוזיליה והתרד.

מיד לאחר הוספת התבלינים טועמים ומתקנים תיבול. 

מסיימים את בישול המרק ומגישים חם.

כאמור טעמו של המרק משתבח ביום למחרת.

 

   ועוד משהו: כמות המים שמוספים למרק הינה פונקציה של מידת הסמיכות/צפיפות הירקות שאתם מעונינים בה במרק. אני מעדיפה שהמרק מרוכז בטעמו גם מבחינת "צפיפות הירקות בסיר" ועל כן מוסיפה רק 1-2 כוסות בשלב שלאחר הוספת השעועית.

כמו כן: המתכון משתייך לקטגוריית "הקפואים שלי" היות שדרך קבע יש אצלי במקפיא שמיר שהקפאתי והוא מחולק למנות ומתאים למרקים ולתבשלים שמשך זמן הבישול שלהם ארוך.

 

 

 

הצטרפו לדיון

  1. את יכולה להרחיב על כל סוגיית הקפאת התבלינים, לי תמיד נראה שזה הופך אותם למגעילים.
    איך את עושה את זה?

    1. בהחלט. עשבי תיבול כמו שמיר, אם קונים צרור גדול ואין צורך בכולו לשימוש מיידי, אחרי ששוטפים היטב, קוצצים דק ומחלקים למנות, אפשר בתבניות קרח ומקפיאים. מתאים לשימוש במרקים או תבשילים בגלל המרקם שלהם אחרי ההקפאה (לא מתאים למקרים שהירק צריך להיות רענן וטרי). גם סלרי שוטפים, חותכים לחתיכות בגודל שמתאים ומקפיאים. אני מרגישה שהארומה של הסלרי נשמרת יחסית גם לאחר הקפאה וזה מתאים כאמור למרקים. עשבי תיבול אחרים כמו פטרוזיליה או כוסברה וגם בזיליקום אפשר להכין מהם פסטו, להקפיא ולהשתמש כשרוצים. טוב גם כממרח לכריכים אך גם אפשר לשדרג מרקים. דוגמה תוכלי למצוא במרק דלעת עם פסטו כוסברה שיש בבלוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לייקים
Close
טעימונת © 2015
Close